להתרגל לאכול פירות באמצע החיים 99/100

הסיפור שלי ופירות

לא נגעתי באף פרי עד גיל 40! מאז שאני זוכר את עצמי, לא אהבתי פירות ואפילו ממש נגעלתי מהם. הריחות החריפים בכיתה א' בהפסקת האוכל היו לי קשים מדי. בילדותי אחותי שאכלה מולי בננה בפה פתוח וזה גם לא ממש עשה לי את זה. אז בגיל ממש צעיר אמרתי לעצמי שאני לא אוהב פירות וזה הפך לחלק ממי שאני. ככה הסתובבתי לי בעולם רוב חיי. העובדה שלא אכלתי פירות מעט הפריעה לי. תמיד נראיתי לעצמי רק קצת חריג ומוזר בקשר לזה. הרי המון ילדים לא אוהבים מלא מאכלים ואז זה עובר להם לאחר שמתבגרים, אבל אצלי זה לא עבר. במהלך חיי אנשים הציעו לי פרי ואני בנימוס וכיווץ, לא תודה, אני לא אוהב פירות, התנצלתי.

בגיל 35 נזרע זרע בתודעתי

ככה חייתי לי. המתוקים שאכלתי היו מתוך אריזות מהסופר ועוגות שוקולד. כאשר הייתי בן 35, הייתי בטיפול אצל מטפל שהיה מומחה לשינויים. שם נחשפתי דרך השיטות שלו והספרים שלו לגבי הובלת שינויים. הכל כמעט ניתן לשנות. הוא סיפר לי סיפור על בחור שהוא עזר לו להשתנות בהקשר של מזון. הבחור היה חרדי ואחרי שחזר בשאלה רצה ליהנות מכל המאכלים שהיו לו אסורים בחייו הקודמים, לדוגמא פירות ים. אבל הייתה לו רתיעה חזקה מלאכול שרימפסים למרות שחזר בשאלה. ברגע שהכניס לפה מייד הקיא את זה. הוא לא יכל לשאת את הטעם, המרקם והמחשבה של מה יקרה לו אם יאכל. כלומר אלוהים יעניש אותו. אבל מסתבר שאם אתה לא מוותר וחוזר על הניסיון מספר פעמים אז מתחולל שינוי. טעם הוא דבר נרכש והמוח פשוט מתרגל. רק צריך לשחרר את ההתנגדות. לרצות לשנות. להיות פתוחים. ואכן הבחור הדתי לשעבר בפעם הראשונה הקיא, גם בפעם השניה אבל אחרי כן כבר לא, ועם עוד כמה ניסיונות זה השתנה והצליח להתרגל לאכול שרימפסים ומאכלים אסורים אחרים. אחרי ששמעתי את הסיפור, חשבתי לעצמי שאולי אני יכול לשנות את עצמי ולהתחיל לאהוב פירות למרות ש35 שנה אני נגעל מהם. נטמן לי זרע במוח שהלך וגדל ככל שחשבתי על זה.

לומד על פירות

הזרע שנטמן במוחי גדל מעט ומצאתי את עצמי מנסה להבין את עצמי ומה מרתיע אותי. התחלתי לחקור את הפירות. עשיתי רשימות של כל הפירות. דירגתי אותם לפי הסדר שהכי מרתיע / דוחה אותי. בדירוג של הכי פחות דוחים היו פירות כמו אבטיח,אננס, תפוח ואילו הדוחים ביותר היו בננה, מלון, מנגו, אפרסק. ניסיתי להבין מה דוחה אותי שם בכלל? המרקם? הריח? הטעם? הסתקרנתי. חשבתי על זה אבל המשכתי בחיי ולא היה שום שינוי בהתנהגות שלי. כלומר בשלב זה ראיתי את הנושא כאתגר אפשרי. להתרגל לאכול פירות שדוחים אותי. הבנתי שאני פשוט לא רגיל לאכול פירות והם לא קיימים כאופציות בכלל. לא הייתה לי שום מוטיבציה להשתנות. לכן המשכתי עם חיי.

מוטיבציה לשינוי

רק אחרי 10 שנים בגיל 45 התחלתי לחקור וללמוד לעומק על תזונה בכלל ותזונה טבעית בפרט. הבנתי כמה חומרים חשובים לגופנו יש בפירות ועל היתרונות בעיכול של פירות לעומת מזונות אחרים. כך נוצרה לי מוטיבציה גדולה ורצון פעיל לשנות את מה שאני אוכל. רציתי להצליח לאכול בריא יותר והבנתי שהדחייה שלי מפירות היא מכשול גדול.

פרויקט פירות

אז התחלתי פרויקט "בן לומד לאהוב פירות". זה היה פרויקט ארוך והדרגתי. כל פעם לקחתי פרי מהרשימה לפי הדירוג של הכי פחות דוחה והתחלתי להתנסות באופן הדרגתי ובצעדים קטנים. בהתחלה רק חשבתי על איזה פרי אנסה. אחרי כן, הסתכלתי על הפרי והתרגלתי לרעיון. השלב הבא רק הרחתי אותו. אחרי כן, חתיכה ממנו היתה בפה שלי וירקתי אותה. אחרי כן הצלחתי רק לשמור בפה ולא לירוק. וכך בהדרגה התחלתי להתרגל למרקם ולטעם. הצלחתי לאכול חלק מהפרי. ואחרי כן את כל הפרי. עדיין לא ידעתי בכלל אם אני אוהב את הטעם או לא. רק התרגשתי מהיכולת החדשה שלי לאכול ולא להיגעל. אחרי כמה ניסיונות בהם הצלחתי לאכול את הפרי גם ידעתי כמה אני אוהב או לא אוהב את הטעם. אחרי ניצחון פרי ראשון, המשכתי לפירות דומים במרקם ואחרי שכבשתי עוד הצלחות התקדמתי לפירות ברשימה שדחו אותי מאוד. גיליתי עולם חדש של טעמים. הבנתי כמה פספסתי המון שנים שבהם גם לא נהניתי מהטעם הנפלא וגם לא מהמזונות הבריאים ביותר לנו.

שיא הפרויקט - אירוע של פירותנים

ההצלחה בפרויקט עוררה אצלי גאווה גדולה והתלהבות. מאדם שסלד מפירות 40 שנה לאחד שנהנה מהם. לפחות מחלקם. כך מצאתי את עצמי בארוחה של פירותנים. אנשים שאוכלים רק פירות כלומר טבעונאים. זה היה ביזארי קצת בהתחלה. ארוחה עם בופה מפואר ומלא בפירות וכל מיני מאכלים עשויים רק מפירות טריים ולא מבושלים. אלו היו טבעונאים כלומר טבעונים שאוכלים רק פירות נאים כלומר RAW FOOD . זה הרגיש קצת כמו כת. אם הייתם לוקחים אותי לארוחת שכזאת כשהייתי בן 20 הייתי חושב שהם ממש חוצנים או ברחו מאיזה מוסד סגור. מבחינתי זה היה הישג להצליח לאכול איתם וליהנות מזה.

ללמוד לאכול מונו פרי ולהתנסות בפירותנות

אחרי כן התנסתי במה שנקרא ארוחת מונו פרי. ארוחה שלמה רק מפרי אחד. מצאתי את עצמי אוכל קילו אבטיח בארוחה, קילו וחצי מנגו, אננס שלם. זה היה כמו ללמוד לאכול מחדש. מסתבר שיש אנשים שאוכלים ככה. הבנתי את היתרונות הבריאותיים לכך. יש גם חסרונות לא מעטים. תכלס שהיינו לקטים ציידים והיינו מגיעים לחלקה של עצי מנגו, היינו אוכלים רק מנגו עד שהיינו מלאים. ככה אכלנו פעם. זה עשה לי הגיון. בסופו של דבר התנסתי בעצמי לאכול רק פירות במשך תקופה של כמה חודשים.

חוקר ומתעמק

המשכתי להתעמק ולחקור עוד ועוד על פירות. למדתי על חלוקה לפירות וירקות: בעצם חלק ממה שאנחנו קוראים להם ירקות הם בעצם פירות: פלפלים, עגבניה, מלפפונים הם בכלל פירות. כל מה שיש לו "בשר" ובתוכו זרעים. לדוגמא, עגבניה כן אבל תפוח אדמה לא. אז זה היה סיפור הפירות שלי. הנה תזכורת ל 10 סיבות טובות לאכול פירות כל יום:

1: עשיר בויטמינים ומינרלים חיוניים: פירות הם מקור מצוין לויטמינים ומינרלים החיוניים לבריאות טובה.

2: מקדם עיכול בריא: פירות עשירים בסיבים, אשר מסייעים לקדם עיכול בריא ולמנוע עצירות.

3: מחזק את המערכת החיסונית: פירות מכילים ויטמינים ונוגדי חמצון שיכולים לעזור לחזק את המערכת החיסונית ולהגן מפני זיהומים.

4: מפחית את הסיכון למחלות כרוניות: אכילת פירות באופן קבוע נקשרה להפחתת הסיכון למחלות כרוניות, כולל מחלות לב, שבץ וסוגים מסוימים של סרטן.

5: מקדם עור בריא: פירות עשירים בנוגדי חמצון וויטמינים שיכולים לעזור לשמור על עור בריא וזוהר.

6: דל קלוריות: רוב הפירות דלים בקלוריות, מה שהופך אותם לבחירה מצוינת עבור אנשים שמנסים לרדת במשקל או לשמור על משקל תקין.

7: עוזר לשלוט בלחץ הדם: פירות מסוימים, כמו בננות ותפוזים, מכילים הרבה אשלגן, מה שיכול לעזור להורדת לחץ הדם.

8: מפחית את הסיכון לסוכרת מסוג 2: אכילת פירות יכולה לעזור להפחית את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2, הודות לתכולת הסיבים שלהם.

9: מספק אנרגיה טבעית: פירות מכילים סוכרים טבעיים שיכולים לספק דחיפה אנרגיה מהירה ובריאה.

10: רב תכליתי וטעים: פירות הם מגוונים להפליא וניתן לאכול אותם חיים, מבושלים או להשתמש בהם במגוון מתכונים. בנוסף, הם מתוקים וטעימים באופן טבעי!

מזונות-על הם מזונות עתירי רכיבים תזונתיים המועילים במיוחד לבריאות בשל הרמות הגבוהות שלהם של ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון ותרכובות מועילות אחרות. אמנם אין הגדרה קפדנית של מהו מזון-על, אך הנה כמה פירות הנחשבים לרוב למזונות-על:

אוכמניות: פירות יער קטנים אלה עמוסים בנוגדי חמצון, סיבים וויטמין C, והוכחו כמשפרים את תפקוד המוח, מורידים את לחץ הדם ומפחיתים את הסיכון למחלות לב.

רימונים: פירות אלו עשירים בנוגדי חמצון, במיוחד פוליפנולים, והוכחו כמפחיתים דלקות, מורידים לחץ דם ומשפרים את בריאות הלב.

קיווי: הפירות הקטנים והמטושטשים הללו הם מקור עשיר לויטמין C, ויטמין K וסיבים, והוכחו כמשפרים את בריאות העיכול ומפחיתים דלקת.

חמוציות: גרגרי יער חמוצים אלה עשירים בנוגדי חמצון והוכחו כמונעים דלקות בדרכי השתן ומפחיתים דלקות.

תותי עץ: הם מקור טוב לויטמין C, שחשוב לתפקוד החיסון, לבריאות העור וריפוי פצעים. הם מכילים גם נוגדי חמצון, כולל פוליפנולים ופלבונואידים, שיכולים לסייע בהגנה על הגוף מפני נזק מרדיקלים חופשיים.

תפוחים: הפירות הפופולריים הללו עשירים בסיבים, ויטמין C ונוגדי חמצון, והוכחו כמשפרים את בריאות הלב ומפחיתים את הסיכון למחלות כרוניות.

תפוזים: פירות הדר אלו הם מקור מצוין לויטמין C וחומרי תזונה אחרים, והוכחו כמפחיתים דלקות, מורידים לחץ דם ומשפרים את בריאות הלב.

פפאיה: פירות טרופיים אלה עשירים בוויטמין C, סיבים ונוגדי חמצון, והוכחו כמשפרים את העיכול, מפחיתים דלקות ומחזקים את המערכת החיסונית.

---

אהבתם את הפוסט? שתפו

בן פאר – מאמן ויועץ לאורח חיים בריא

אימון אישי לירידה במשקל

ליצור הרגלים קטנים לחיים גדולים

דברו איתי בקשר לאימון אישי | 054-5353529 | benpeer@gmail.com | טקסט לוואטסאפ benpeer.com | בלוג