הכוח האדיר של מילים 35/100
- Ben Peer
- 16 באוג׳ 2023
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 9 בדצמ׳ 2023
נכתב ב6 באוגוסט, 2023 - 35 מתוך 100 של אתגר ה100 החדש שלי

ההרגלים עובדים גם בסיני
תהיתי לעצמי איך כל ההרגלים החדשים שלי יעבדו כאשר אני בחופשה קצרה בסיני. אז מסתברר שהם עובדים גם מחוץ לישראל. אני מתעורר ב4, מדיטציה קצרה עוד לפני השמש עולה, 20 דקות של תרגילי החיזוקים שלי ומכאן אני שוחה לי בזריחה לקבל את השמש העולה. כ50 מטר מהחוף, אני מתיישב לי על מזרון צף אשר מעוגן לקרקעית. יושב וממתין להופעה הטובה של היום. זריחת השמש.
טקס הבוקר שלי
על המזרון בים, השמש עולה ואני ממלמל לי בלב עם מעט תנועות שפתיים את טקס הבוקר שלי. טקס הבוקר שלי התפתח לו עם הזמן. כל פעם הוספתי עוד חלק ועוד חלק עד שהוא הגיע למה שהוא היום. זהו הרגל שעוזר לי לכוון את עצמי ליום החדש. אני מזכיר לעצמי כל מיני דברים חשובים. המילים שאני משתמש בהם נבחרו בקפידה. אני קצת כמו מכשף מהאגדות. בעצם אני משדר כשפים מהמוח המודע שלי דרך הפה שלי. החלק שקולט את התשדורת הזאת הוא המוח הלא מודע שלי (התת מודע). באופן הזה אני רותם אותו לטובתי. את הסופר-קומפיוטר שלי. ככה על ידי חזרות כל בוקר אני עושה לעצמי שטיפת מוח ובעצם מחווט את המוח שלי ומתכנת את עצמי. הנוף פה עוצר נשימה וזה עוד יותר מעצים את הטקס שלי. אני מרגיש כמו מכשף על.
מילים זה אנרגיה רוחנית
זה סיפור שאתה מספר לעצמך שבו אתה יכול להחליש את עצמך או לחזק את עצמך. אני נפעם מכמה כוח יש למילים. מילים יכולות לברוא או להרוס. אחרים או את עצמך. למילים יש כוח אדיר. הרבה פעמים אנחנו לא במודעות באיזה מילים אנחנו משתמשים לעצמנו. אנחנו יכולים לפגוע בעצמנו. להחליש את עצמנו. ממש להיות אלימים כלפי עצמנו אחרי כן אנחנו לא מבינים למה אנחנו לא מצליחים. מצד שני מילים יכולות לרפא אותנו ולהעצמים אותנו. אני יכול להיות המאמן חיים של עצמי. לעודד, לתמוך, להכיל, לחמול, לחזק ועוד.

אז אני מחזק את עצמי כל בוקר
בטקס הבוקר שלי. מילים חזקות של בוקר. ככה אני מפקס את תשומת הלב שלי ליום החדש. מכניס כוונה ואנרגיה טובה. מספר לעצמי סיפור. אני לא אדם דתי. אבל למדתי שיש הרבה חכמה ועוצמה בדת היהודית. עצם זה שאתה פונה לאלוהים ולא משנה מי האלוהים שלך, זה כבר שיעור בצניעות . זה שם אותך בפורפורציה בעולם הזה. זאת אמירה שאתה קטן פה בעולם הזה ואתה פונה ליקום הגדול לעזרה.
מתחיל בהודיה
אז קודם כל אני מודה בכלל. על מה שיש לי. זה מלמד אותי להיות חיובי. להעריך. להיות בפוקוס על מה שיש ועל החיובי. להיות בפוקוס על החיובי גורם לחוק המשיכה ביקום למשוך אלי עוד חיובי. דומה מושך דומה. אני משדר לתת מודע שלי למשוך עוד חיובי. אני מודה באופן ספונטני על מה שעולה לי באותו רגע. אבל בדרך כלל זה חוזר על עצמו. אז קודם כל על החיים. עבר עוד יום ואני עדיין פה, חי וקיים. לא מובן מאליו. יכולתי ללכת לישון ולא לקום. על זה שאני בריא. על הרגליים שיודעות לרוץ. על משפחה. על הילדים. על קרן שלצידי. על החברים. על מקלחת חמה. על מיטה חמה בלילה. על אמא שלי שעדיין פה איתי. ועוד ועוד.
אחרי כן אני מוסר את הפגמים שלי
למה? כי אני מזכיר לעצמי שיש לי באגים במערכת ואני עובד על תיקונם, גם היום. אז אני מוסר את הפרפקציוניזם שלי, את הצורך המופרז שלי בשליטה ובודאות, אני מוסר את זה שלפעמים אני קורבן, מתלונן ומקטר, אני מוסר את זה שלפעמים אני בריצוי, אני מוסר את הגאווה שלי שתוקעת אותי, אני מוסר את זה לפעמים אני שיפוטי וביקורתי כלפי עצמי, לפעמים אני לא מספיק נדיב, לפעמים אני אנוכי, ועוד ועוד אני מוסר לאלוהים שלי את כל הפגמים שלי שדורשים תיקון. מי שיצר אותי, יצר לי גם פגמים.
אחרי כן אני מבקש סליחה מעצמי
אם פגעתי בעצמי. אם חשבתי על עצמי מחשבות שמורידות אותי ומחלישות אותי. אם דיברתי לעצמי לא יפה והחלשתי את עצמי. אם עשיתי או לא עשיתי. אכלתי כמו בהמה. לא התאמנתי כמו שרציתי. אז אני מבקש מעצמי סליחה ואני סולח לעצמי. זה מה שנקרה להתקלח בפנים. לנקות את הרעל הפנימי. ואז אני גם סולח לעוד אנשים שפגעו בי או בחרתי להיפגע מהם. מנקה את הנשמה. מתרגל סליחה. סולח לאבא שלי שכבר לא פה. סולח לאמא ולרשימה של אנשים שפגעו בי.
אחרי כן אני פונה לאלוהים ומבקש בקשה.
אם בן הילד היה קורא את זה שאני פונה לאלוהים, הוא היה בטוח שחזרתי בתשובה או התחרפנתי לגמרי. אבל אני מרגיש מאוד בנוח לבקש מאלוהים. זה שיעור יומי בצניעות. גם לחילוני אתאיסט-אגנוסטי כמוני. לבקש בקשות זה לעשות סדר עדיפות. זה רגע של בהירות שבו אני נדרש להחליט מה הכי חשוב לי בחיים. אני נוהג לעצום עיניים ולדמיין את מה שאני מבקש. אני מקרין את זה ויזואלית על המסך הפנימי שלי. על התודעה שלי. והחלק התת מודע של המוח שלי מקבל את הבקשות שלי בויזואל. ואם גם אני מרגיש אז בכלל אני מצליח לרתום אותו למשימה. אז ככה אני משדר לתת מודע שלי לאן אני מכוון את עצמי. מה אני רוצה להגשים. איזה ניסים אני רוצה לחולל בחיים שלי. למען האמת אני מבקש שלוש בקשות.
אחרי כן אני עושה תיאום ציפיות עם החיים. הרי כאן זה חדר כושר לנשמה. אני מזכיר לעצמי שבאתי לכאן לעולם כדי לעבוד. להרביץ עבודה רוחנית. להתפתח. פה העולם זה חדר כושר לנשמה. כל אתגר שאני פוגש זה מכשיר כושר. איך שריר מתחזק? רק עם עומס ומשקל. אז אני הולך לעבוד פה היום. כדי להיות יותר סבלני, יותר קשוב, יותר אוהב, יותר גמיש, יותר בנתינה, יותר אמפטי, יותר מכיל, יותר מאוזן, יותר חיובי, יותר אופטימי, יותר זורם עם החיים ויותר שמח.
לבסוף אני מאחל לעצמי יום מוצלח
שיהיה לי יום טוב, יום שבו אני רוצה לחוות רגשות של שמחה, שלווה, סיפוק, הודיה, אהבה, אופטימיות, התלהבות, נמרצות. יום שבו אחייה בקלילות ובזרימה עם החיים. יום שבו אני יעשה עוד צעד קטן לעבר החזון שלי. יום שבו אני אהיה בתקשורת טובה עם היקרים לי, הילדים שלי, החברים שלי, המתאמנים שלי וכל מי שאפגוש היום.
אני שם לב למילים שיוצאות לי מהפה
כשהייתי צעיר יותר, חשבתי שזה בולשיט שמשתמשים במילים כמו אתגרים במקום קשיים ובעיות. סתם משקרים ומכבסים מילים. אבל היום אני מבין טוב מאוד שלמילים יש כוח אדיר. מילים הם אנרגיה. אנרגיה עם כוח להרים אותך מהרצפה או אנרגיה עם כוח להוריד אותך לתחתית. אז אני שם לב למילים שיוצאות לי מהפה. כי מי שמקשיב להם הוא אני. אני שם לב גם למחשבות שיוצאות לי מהראש כי גם הם נקלטים על מסך התודעה שלי.
אהבתם את הפוסט? שתפו
בן פאר – מאמן ויועץ לאורח חיים בריא
אימון אישי לירידה במשקל
ליצור הרגלים קטנים לחיים גדולים
דברו איתי בקשר לאימון אישי | 054-5353529 | benpeer@gmail.com | טקסט לוואטסאפ benpeer.com | בלוג
Comments