איך להפסיק אכילה בערב מול הטלוויזיה?
- Ben Peer
- 18 ביולי 2024
- זמן קריאה 5 דקות
לאכול מול הטלוויזיה זה כיף
אורח חיים בריא הוא מאתגר לרוב האנשים בימינו. אחד האתגרים הכי קשים שיש זה לא לאכול בערב / לילה. הכוונה לאכילה בשעות לפני שהולכים לישון. אשתמש בהמשך במילה לילה או ערב אבל אני מתכוון לשעות לפני השינה. אלו השעות שאנחנו נרגעים מהיום העמוס. רובנו רוצים להתפנק קצת. להרים את הרגליים. לבהות בטלוויזיה, לא לחשוב על קשיי היום שחלף. מה יותר מתאים ומנחם מלצפות בטלוויזיה ולאכול משהו בו זמנית? אני לא אשקר, לאכול מול הטלוויזיה זה כיף גדול.

הרגל מושרש עמוק ומענה לצורך נפשי עמוק
לרוב אנחנו אוכלים בערב מול הטלוויזיה לא בגלל שאנחנו רעבים. זה לא רעב פיזי. זה שילוב של שני גורמים בעלי השפעה חזקה מאוד:
1) הרגל חזק ומושרש היטב
2) נתינת מענה לצורך נפשי עמוק. להירגע, להתענג, להרגיש טוב. אוכל עושה את זה מעולה. אני לא מדבר על מצב של אכילה רק בשביל לא להרגיש פחד, חרדה, תסכול, ייאוש, בדידות או רגש עוצמתי לא נעים. במצב זה אנחנו אוכלים כדי לא להרגיש. זהו אלחוש של רגשות. עוד על זה בסוף הפוסט. במקרה הקל זה להרגע בסוף היום, לסיים בכיף. זה צורך חזק בפני עצמו. במיוחד בחיים הטובעניים והעמוסים של כולנו.
אני לא פה כדי להטיף לכם. אני מתוודה. אני גם במאבק עם ההרגל הזה. אני אדייק, יש תקופות שאני מקפיד יותר ויש פחות.

הנזקים של אכילה לילית
אחד ההרגלים החשובים ביותר לבריאות הגוף הוא לא לאכול לפני השינה לפחות 3 שעות. כתבתי על כך פה. לא ארחיב על זה. רק אזכיר את הנזקים: פגיעה בניקוי רעלים, מערכת החיסון תעבוד בצורה תת-אופטימלית, שכיחות רבה יותר של עצירות וצרבות, האטה בחילוף החומרים התורמת לעלייה במשקל ופגיעה באיכות השינה.
לא בטוח שאני מוותר על העונג הזה!
האמת שאני לא בטוח שאני רוצה להפסיק את ההרגל הזה. למרות שאני יודע שזה ממש לא בריא. זאת הנאה גדולה מאוד. להירגע. זה צורך כל כך חשוב ואנושי. אבל הדרך שבה אנו עונים על הצורך היא בעייתית. בואו נאמר את האמת, זאת מנה של דופמין קל וזמין. זה עונג. הנפש רוצה את זה. במיוחד לאחר כל הקושי של היום. הגיע סוף היום. אז רגע לפני שהוא נגמר.
יום הוא סוג של מעגל חיים שלמים. אתה נולד בבוקר ומת בלילה. אז הנה, בסוף היום, החיים הולכים להסתיים להם. מאזן העונג היומי הוא לפעמים שלילי. אני לא רוצה ללכת לישון ככה. אני לא רוצה למות "להיום" במאזן שלילי. אולי אני לא אקום מחר? אולי זה סוף החיים? אלך מפה מן העולם, במאזן עונג שלילי?

אבל, זה גם רק "סתם" הרגל
מצד שני זה רק הרגל. והרגל ניתן לשנות. בתור מישהו שחוקר הרגלים ויש לו מלא טריקים ושיטות לשנות הרגלים. זה מתחיל בשאלה: האם אני ממש רוצה לשנות את ההרגל הזה? רגע, לא בטוח שהבנתם את עומק השאלה. על פני השטח אני אגיד: ברור שאני רוצה להפסיק לאכול בלילה. אני יודע את כל הסיבות למה לא לאכול. אבל הנפש שלי רוצה נחמה בערב ולא רוצה לוותר על התענוג הזה. אז מתקיים בי חלק שרוצה להפסיק (הראש האנליטי שלי) ויש בי עוד חלק שחומל עלי ואומר לי לחרוג מהחוקים (הלב או הנפש שלי). שני החלקים שבי מתקיימים ולא מסכימים. ולכן אין החלטה לשנות. סטטוס קוו. המפתח לשינוי פה הוא לא לבטל את הצורך בלהירגע בסוף היום. רק לשנות את הדרך.
התניה חזקה או בגלל רגש קשה או שניהם
ההרגל המושרש היטב הוא סוג של התניה במוח. ההתניה של המוח היא: כאשר אני פותח טלוויזיה בערב או צופה זה סוג של טריגר ללכת למטבח ולחפש משהו. זה אוטומט. זה בכלל לא קשור לרעב פיזי. זה גם לא קשור לאכילה רגשית בה אתה מרגיש עצב, שיעמום או בדידות והאכילה היא אלחוש כדי לא להרגיש. למרות שלפעמים זה גם בגלל רגש קשה. כלומר כדי להפסיק את האכילה בלילה צריך להבין על מה זה יושב.
רגשי? התניה במוח? שניהם יחד?
כאשר האכילה בלילה היא מתוך התניה של המוח וגם בגלל הרצון לאלחש את הרגשות אז בדר"כ האכילה היא יותר שומן וסוכר שמייצרים עונג גדול. שוקולד, גלידה, לחם, עוגיות, פחמימות. בקיצור שומן וסוכר.
אז איך להפסיק לאכול בלילה ?
אחרי שהבנו למה אנחנו אוכלים בלילה, נמצא פתרונות אפשריים. על מנת להפסיק לאכול בלילה צריך לבחור אחת משתי אסטרטגיות:
1: פעילות סוף יום מרגיעה חלופית
במקום לצפות בטלוויזיה, למצוא פעילות חלופית. כלומר נבטל את ההתניה במוח. אין טלוויזיה אז אין טריגר לאכול. סיימנו. פשוט מאוד אבל לא קל. אבל איך עושים את זה? האם אתם מוכנים לוותר על טלוויזיה לפני השינה ?
כדי למצוא פעילות מתאימה, כדאי לנסות מספר דברים שונים ולראות מה הכי מתאים ומרגיע. ניסוי וטעייה. המטרה היא להחליף את הצפייה בטלוויזיה במשהו שמספק את אותה תחושת רגיעה והנאה, בלי הצורך באכילה.

הנה כמה רעיונות:
קריאה היא פעילות מצוינת לרגיעה והסחת דעת. היא מאפשרת לך להיכנס לעולמות חדשים וליהנות מזמן איכות בלי להתעסק באכילה.
תחביבים יצירתיים כמו ציור או רישום יכולים להיות מאוד מרגיעים.
כתיבת יומן, סיפורים קצרים, שירה או אפילו בלוג אישי.
מלאכת יד כמו סריגה, תפירה, יצירת תכשיטים, או כל מלאכה ידנית אחרת.
פעילויות חברתיות שעוזרות להירגע ולהנות מהחברה של אנשים אחרים. שיחות טלפון או וידאו לחברים או משפחה.
משחקי קופסה או קלפים עם חברים או בני משפחה.
מדיטציה ותרגילי נשימה יכולים לסייע בהפחתת מתח והרגעה באמצעות אפליקציות כמו Headspace או Calm.
יוגה יכולה להיות מרגיעה מאוד גם אם נעשית בערב, עם דגש על תרגילי נשימה והרפיה.
מוזיקה ופודקאסטים. האזנה למוזיקה מרגיעה או לפודקאסטים יכולה להיות דרך מצוינת להעביר את הזמן.
טיולים קצרים כמו טיול קצר בערב יכול להיות מרגיע מאוד או הליכה בפארק.
אם יש לך גינה, טיפול בצמחים יכול להיות פעילות מרגיעה ומספקת.
פעילות כמו פאזל יכולה להיות מרגיעה בסיום היום. פאזלים מגוונים וקשים יכולים להיות מאתגרים ובו זמנית מרגיעים.

2: צפייה בטלוויזיה ללא אכילה.
כלומר הפסקה או הפחתה של האכילה. בהחלט גם מאוד מאתגר. אפשר בכל זאת להתחיל בצעדים קטנים כמו לשתות כוס מים או תה בזמן הצפייה במקום לאכול. למלא קנקן תה ולמזוג מדי פעם. זה יכול לעזור. אם חייבים לאכול משהו, אפשר לבחור במאכלים בריאים כמו אגוזים לא קלויים, ירקות חתוכים או פירות. עדיף להכין מראש מנה מוגבלת של חטיף בריא ולסיים את האכילה כאשר המנה נגמרת.
אז מה עדיף ? לוותר על הטלוויזיה או לוותר על האוכל בזמן הצפייה? הפסקת הצפייה בטלוויזיה לחלוטין יכולה להיות קשה, במיוחד אם זו חלק משמעותי מהרוטינה שלכם להירגעות בערב. ייתכן שיותר פשוט להתחיל בשינויים קטנים בהרגלי האכילה בזמן הצפייה. בסופו של דבר זה מאוד אישי. המפתח הוא להרגיש טוב עם כל בחירה. אם זה מרגיש כמו סבל, זה לא יחזיק. לכן, צריך לפתח הרגשה חיובית או לפעילות החדשה או לגבי השינוי בהפחתת אכילה בזמן הצפייה. אחרת זה לא יעבוד.
למה אכילה גורמת להפסקת רגשות קשים כמו תסכול, בדידות, פחד וכו ?
כתבתי פה למה כאשר אוכלים אז לא מרגישים רגש לא נעים. זה חשוב להבין אז אחזור על זה בקצרה:
מערכת העצבים מסוגלת להתמקד בתהליך גדול אחד בלבד
כשאתה מרגיש רגש קשה, כשכואב לך בנפש, זה ממש טבעי לרצות לא להרגיש.
כחלק מהחיים כולנו מרגישים תסכול, כעס, בדידות, ריקנות, פחד וייאוש. אלו רגשות קשים או לפחות לא נעימים ויש דרך נורא פשוטה איך לא להרגיש. מבחינה פיזיולוגית הנה מה שקורה:
אם תכניס מספיק אוכל לגוף, מערכת העצבים שלך תהייה מוכרחה להפסיק את מה שהיא עושה כרגע ולהפנות חלק גדול מהמשאבים לצורך עיכול המזון.
מערכת העצבים צריכה לתאם המון תהליכים פיזיולוגים כדי לעכל את המזון שהכנסת.
הגוף שלך עוצב כדי לבצע מלא תהליכים בו זמנית ביום ובלילה. אך כאשר זה מגיע לתהליכים גדולים כמו עיכול ארוחה מורכבת, חוויה רגשית עוצמתית או פעילות גופנית מאומצת אז הגוף מסוגל להתמקד בדבר אחד!
פשוט אין מצב שהגוף שלך יכול לנהל רגשות חזקים ולעכל ארוחה מורכבת בו זמנית.

אלחוש רגשי
אם אתה אוכל מספיק אז אתה לא יכול להרגיש! זה פשוט עובד. כאשר נותנים למערכת העצבים משימה מורכבת כמו עיכול ארוחה אז היא לא יכולה להיות שם כדי להרגיש רגש עוצמתי. ככל שצירופי המזון מורכבים יותר וכמות המזון גדולה יותר, כך אתגר העיכול רב יותר וכך ה "אלחוש הרגשי" גדול יותר.
כלומר אוכל הוא משכך כאבים רגשי.
כאשר הארוחה עשירה בשומן אז האלחוש הרגשי עוצמתי יותר.
שתפו את הפוסט עם אנשים שאוכלים באופן קבוע מול הטלוויזיה בשעות הערב.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש - בלינק זה
Comments