איך להפחית סבל בחיי היומיום ?

סבל: האם אפשר להקל עליו?

מה זה בעצם סבל? איך הוא נוצר? והאם יש דרך להקל עליו או אפילו להפסיק אותו לחלוטין?

כמי שגדל בבית שהכיר את הסבל מקרוב, וכאדם שחווה לא מעט סבל בעצמו, שאלות אלו מעסיקות אותי כבר שנים רבות. בפוסט זה, נצא למסע קצר בעקבות החכמה העתיקה והמודרנית בנושא הסבל. נחקור יחד את התשובות לשאלות המרכזיות:

• מה אמר בודהה על הסבל?

• מה מלמד אקהרט טולה, המורה הרוחני שאני עוקב אחריו כבר שנים?

• איך התייחס לאו צ'ה, החכם הסיני, לנושא?

• מה אומרת הפילוסופיה הסטואית היוונית על התמודדות עם סבל?

• איך מתייחסת הקבלה היהודית לסוגיה זו?

• איך מתמודדות הגישות השונות בפסיכולוגיה המערבית עם הסבל?

בואו נצלול יחד לעומק הנושא ונגלה תובנות שאולי יוכלו לעזור לכולנו להתמודד טוב יותר עם הסבל בחיינו.

תקופות של שקט יחסי

רובנו מכירים את הסבל כחלק בלתי נפרד מהחיים על כדור הארץ. אבל מה לגבי אותן תקופות שבהן הכל נראה בסה״כ בסדר?

גם לי היו תקופות ארוכות כאלה. תקופות שבהן החיים זרמו באופן יחסי. הבריאות הייתה סבירה, הזוגיות התנהלה בנעימות, הפרנסה הייתה יציבה והעבודה סיפקה משמעות ואחריות. המשפחה והילדים? גם הם היו במצב טוב. כל הדברים הבסיסיים פשוט עבדו. לא מושלמים, אבל בהחלט ברמה סבירה שאפשר לחיות איתה בשלווה יחסית.

בתקופות כאלה, הסבל מופיע בגרסה מינורית יותר. אולי זה פקק תנועה מעצבן בדרך לעבודה, או ריב קטן עם חבר, עמית או בן משפחה. לפעמים זה יכול להיות טיפול שיניים לא נעים או סתם יום שבו קמנו על הצד הלא נכון של המיטה. אלה אירועים 'רגילים' שעוברים די מהר, ואנחנו חוזרים לשגרת החיים ה'בסדר' שלנו.

כשהסבל הגדול מגיע

אל תתפתו להאמין שהשקט הוא מצב קבוע. כמו כל דבר בעולמנו, גם תקופות הרגיעה הן זמניות. המשבר הגדול, לצערנו, תמיד בדרך. הקטסטרופה, באחד או יותר תחומי החיים, עלולה להגיע במוקדם או במאוחר.

רוב בני האדם יפגשו סבל משמעותי לפחות פעם אחת במהלך חייהם, אם לא יותר. הצורות שבהן הסבל הזה יכול להופיע מגוונות:

• אתגר בריאותי קשה

• אובדן של אדם קרוב

• משבר כלכלי חמור

• מערכת יחסים רעילה שקשה להיחלץ ממנה

• פרידה כואבת

• כישלון עסקי

• תחושת חוסר משמעות ושעמום מתמשך בעבודה

כל אחד מהמשברים האלה יכול להביא עמו סבל עמוק ומתמשך, שמאתגר את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על החיים ועל עצמנו.

סבל: הזדמנות או מורה לחיים?

כשאנחנו חווים סבל גדול, כזה שבא בעוצמה רבה, זה כואב באמת, ואין על כך ויכוח. אבל יחד עם הכאב הזה, מגיעה הזדמנות נדירה שלא קיימת בתקופות של שקט ושלווה. כשאתה מתמודד עם סבל פנים אל פנים, כשאתה נמצא איתו קרוב כל כך, נפתחת בפניך האפשרות להבין את מנגנוני הסבל לעומק: איך הוא נוצר? מהו מקורו? יש לך הזדמנות יוצאת דופן "להתעורר" ולראות שהסבל הזה מתקיים בעיקר בראש שלנו.

כאשר אתה מביט בסבל בעיניים ולא בורח ממנו, יש לך אפשרות לשים לו סוף. או לפחות להפחיתו. איך? על ידי ההבנה איך הוא נוצר, ואתה יכול להחליט שלא לסבול יותר. בודהה דיבר על כך כבר לפני 2,500 שנה, והשאיר לנו דרך לסיים את הסבל או לפחות להפחית אותו.

הסבל שלי

אני, כמו רוב בני האדם, מכיר היטב את הסבל. עד גיל 40, אפשר לומר שהחיים שלי היו נסבלים פחות או יותר; הכל היה "בסדר". אבל מאז, חוויתי סבל שהגיע מכמה וכמה כיוונים, לא אירוע אחד אלא צרות בצרורות מכמה זירות במקביל.

בילדותי ובחיי הבוגרים עד גיל 40, ראיתי את אבא שלי סובל. זה היה בית ספר לסבל: דור שני לשואה, בעיות רפואיות, דיכאונות, איש נרגן, כועס ושונא את העולם. זה היה המודל שהיה לי בבית. למרות זאת, בחרתי ללכת במסלול ההפוך כדי להימנע מהסבל שראיתי בבית. הפכתי לאנטיתזה לסבל של אבי. אבל, למרות כל המאמצים וההצלחות עד גיל 40, סבל משמעותי הגיע ללמד אותי שיעורים על החיים. סבל מכמה כיוונים שונים פגש אותי.

אפשר לומר שבשנים האחרונות, אורח החיים הבריא שלי—תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית, אימונים מנטליים ורוחניים—הם כלים שעוזרים לי להתמודד עם לא מעט סבל . אולי לא הייתי משנה את אורח החיים שלי בלי אותו סבל.

נעשה רגע סדר בשני סוגי הסבל: סבל מאירוע פנימי וסבל מאירוע חיצוני.

סבל מאירוע פנימי

סבל מאירוע פנימי הוא סבל מיותר. רוב הסבל שלנו ביום-יום נובע בדיוק מכך. זה לא שהתרחש משהו חיצוני שמוביל לסבל, אלא שאנחנו מייצרים סבל לעצמנו דרך תפקוד לקוי של החשיבה או באנגלית Dysfunctional thinking או במילים אחרות, תפקוד לקוי של המוח והתודעה שלנו.

תאר לעצמך: אתה שוכב במיטה החמה שלך ב-3 בלילה. יש לך מצעים נקיים, כרית נוחה ושמיכה נעימה. המצב האמיתי הוא שנעים וחמים לך, אבל אתה מייצר "סרטים רעים" של מה יהיה אם יקרה כך וכך, כלומר תסריט דמיוני. אתה דואג. או שאתה משחזר רגע מהעבר ומנתח אותו לחומרה, או אולי מתגעגע לנוסטלגיה של מה שהיה וכבר איננו.

המחשבות הטורדניות האלו מובלות על ידי המוח שלך, ואתה כמו בחלום. המוח מייצר מחשבות—לרוב שליליות ודאגניות—כי אנחנו יצורים שנועדו לשרוד, ולכן הנטייה היא לחשוב על מה שעלול להשתבש ומה נעשה במקרה כזה. במקום ליהנות מהרגע הנוכחי, מהמיטה הנוחה והחמה, אתה מייצר סבל מיותר על ידי מחשבות המיוצרות אוטומטית בתודעה שלך.

אין רווח בין המחשבות שלך לבינך

אתה לא מבדיל בינך (הישות הגבוהה היוצרת ומכילה מחשבות) לבין המחשבות האלו. אתה בטוח שהמחשבות האלו הן אתה. אין מרווח בינך, הישות הגבוהה שיש לה מוח שמייצר מחשבות, לבין המחשבות עצמן. אתה לא מודע. אתה לא ער מבחינת התודעה. אתה שבוי של המחשבות שלך. הן מוליכות אותך. אתה מזדהה איתן. אתה והן הם אותו הדבר. החלק בתודעתך שמסוגל לצפות בהן מלמעלה, ממבט על, כרגע ישן. נאמר שאתה ישן מבחינה רוחנית. אם תתעורר מהסרט של עצמך, מהחלום שאתה חולם בזמן ערות, תבין שאתה מסריט את עצמך, ואז תוכל להשתחרר מהסבל הזה.

הגוף מגיב לסרט

הגוף שלך לא יודע שמדובר בסרט דמיוני. מבחינתו, אתה בסטרס כי משהו רע קורה. הגוף לא יודע להבדיל בין דמיון למציאות; הוא מגיב. עכשיו אתה תרגיש רגשות שמבטאות את הדאגה והחרדה הזו. הרגשות הקשים יגבירו את המחשבות הדרמטיות עוד יותר, ואתה נכנס למעגל קסמים של סבל. אם יש לך מחשבות של דאגה, הגוף ישחרר קורטיזול, ורמת הסוכר שלך תעלה, כי אתה צריך סוכר ואנרגיה כדי לברוח במידה שיש סכנה לחיים שלך.

יצירת סבל מיותר

כאשר אתה מבין שאתה מייצר את הסבל הזה, אתה יכול להפסיק אותו. זה דורש תרגול, מודעות והתבוננות. לבחור רק להתבונן במה שקורה בתוך הראש שלך. לבחור לנשום כמה נשימות עמוקות ולהיזכר שיש לך את הכוח לבחור לא להמשיך את הסרט שהכנסת את עצמך אליו. פשוט להתחבר למציאות האמיתית של חייך ולא לדמיונית. המציאות האמיתית היא שכרגע אתה שוכב במיטה וחם ונעים לך. אתה נושם. אתה חי. כל הגוף שלך חי. בכל נשימה, טריליוני תאים מקבלים חמצן ונושמים. הגוף מבצע מיליון תהליכים מדהימים. מחר תזרח השמש שוב.

מחשבות מיותרות: בריחה מההווה

רוב הסבל האנושי מיוצר על ידי מחשבות טורדניות. רוב בני האדם חיים רוב היום במציאות מדומיינת בתוך הראש שלהם. יש קול בתוך הראש שלא מרפה. רובנו לא מודעים לקול הזה, או חושבים שהקול או המחשבות הם אנחנו. הם לא ערים מבחינה רוחנית; הם מורדמים על ידי הקול הזה.

החלק החושב הוא סוג של אפליקציה שעובדת כל הזמן ומייצרת מחשבות כדי לוודא שאנחנו מוכנים לקטסטרופה. הדרך להתעורר היא על ידי תרגול רוחני של להשתחרר מהסבל. להחליט לנשום עמוק, לא לחשוב סתם ללא צורך אמיתי. המחשבות הן כמו מחשב-על שרוצה לחיות ולפתור בעיות, אבל אין שום בעיה לפתור עכשיו. להבין שאין שום בעיה כרגע שניתן לפתור אותה באמצעות המחשבות. להרפות, לנשום, לתרגל נוכחות.

לחיות במציאות אמיתית ולא מדומיינת

כדי להצליח לשלוט במחשבות ולהיכנס לממלכת ההווה, צריך לתרגל את זה כל הזמן, בעיקר בתקופות לא מאתגרות, כי כאשר אתה באתגר גדול כלומר מעין סופה, אז מאוד קשה לצאת מהסרט של עצמך. צריך לתרגל את זה כאשר אין רוח או שהרוח חלשה, כדי להצליח להיות נוכח ולהיות ער בתקופות סוערות יותר, כשהמוח מייצר הרבה מחשבות טורדניות ובמהירות גדולה.

סוף הסבל לסבל מספר 1

אם כך, סוף הסבל הוא להבין שהסבל נוצר ממקום של חוסר מודעות. זה מצב של "שינה בזמן שאתה ער" ולא בשנת הלילה. להתעורר מהחלום. ברגע שהתעוררת, נגמר הסבל. הרי אתה רק שוכב במיטה ונושם. או שאתה רק הולך לך ברגל. אולי אתה רק אוכל ולועס את המזון. אתה רק נוהג ברכב שלך. אתה רק יושב ברכבת ומסתכל על הנוף. רוב החיים שלנו מורכבים מפעולות פשוטות ורגילות. אבל אנחנו לא רגילים להיות שם באותם רגעים, אלא לברוח למציאות מדומיינת בתוך הראש, או לחלופין, לרדת "מתחת למחשבה" על ידי צריכת חומרים שמטשטשים את התודעה שלנו, כמו אוכל עם המון סוכר ושומן, סיגריות, סמים ועוד. אלו עוזרים להשתיק את התודעה שמקשקשת ומייצרת סבל מיותר.

לעלות "מעל המחשבה" זה להתעורר מהחלום ולהיות כאן ועכשיו. בלי לנסות לברוח מפה למקום אחר. ופה ועכשיו, הדברים הפשוטים הם רוב חיינו: ללכת מפה לשם, לחכות בתור, להיות ולא לעשות כלום, לנהוג, לטוס, לדבר עם מישהו אחר, לאכול ועוד ועוד פעולות רגילות לגמרי שמרכיבות את רוב החיים שלנו. לא משנה אם אתה עני או עשיר, רוב החיים שלך בנויים מרגעים פשוטים ורגילים כאלה. במקום להיות נוכחים שם, אנחנו בורחים למקום אחר. הרגע הנוכחי נתפס כמשעמם מדי או לא מספיק, ורגע אחר מדומיין נתפס כמעניין או טוב יותר או לחילופין המוח מחפש לחשוב ולנסות לפתור בעיה כלשהיא וכך אתה עוזב את הכאן ועכשיו וחושב על משהו מיותר שעלה במוחנו הרועש. כאילו המוח שולט בנו במקום שאנחנו נשלוט בו. הוא מחליט לחשוב מחשבה שלא מועילה או אפילו גורמת לך נזק ואתה נגרר אחריו. כך אנחנו לא חיים באמת אלא בראש, ומייצרים המון סבל מיותר.

סבל 2 - סבל מאירוע חיצוני

האירוע החיצוני

זהו סוג של סבל שנובע ממקרים אמיתיים שמתרחשים בעולם החיצוני. הבוס שלך מודיע לך על פיטורים, הרופא מבשר על מחלה קשה, או שבן/בת הזוג מבקשים לסיים את הקשר. דברים שהיו חלק מחייך הולכים להיעלם, ומול תחושת האובדן הזו, אנחנו חווים סבל.

הכאב הממשי

כשהעולם מתערער, הסבל נראה לגיטימי. המחשבות שלנו מתמלאות בתחושות של אכזבה, תסכול, וגעגוע למה שהיה. אלה רגעים שמאתגרים אותנו, והתגובה הראשונית היא לנסות לשנות את המצב בכוח, להיאבק במציאות. אבל, יש משהו חכם יותר בקבלה ובהרפיה. למרות שזה לא קל, זו הדרך להתמודד בצורה המיטבית עם מה שהחיים מביאים.

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו - האחזות

מה שגורם לנו לסבל הוא לא בהכרח האירוע החיצוני עצמו, אלא הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו עליו. הפיטורים, למשל, כואבים במיוחד אם אחזנו ברעיון שהעבודה הזו היא נצחית, שהיא הבסיס לאושר שלנו. האחזות הזו, האמונה שהדבר החיצוני הוא מה שגורם לנו לאושר, היא שמובילה לסבל כשאותו דבר נעלם.

אושר חיצוני - אשליה

כשאנחנו שואבים את האושר שלנו מדברים חיצוניים, אנחנו מכניסים את עצמנו למעגל סבל. כל דבר חיצוני שנאחז בו ומאמינים שיביא לנו אושר הוא זמני, וברגע שהוא ייעלם, נחווה ריקנות ואכזבה.

אז מה עושים?

הפתרון הוא לא לוותר על שאיפות ורצונות, אלא לא לתלות את האושר בהשגתן. לחשוב שרק ברגע שנשיג משהו, האושר יגיע, זה מתכון לסבל מתמשך. האושר האמיתי לא נמצא בעתיד מדומיין, אלא בכאן ועכשיו.

אושר קיים רק בכאן ועכשיו

האושר האמיתי נמצא ברגע הנוכחי. הסבל הוא תוצאה של המחשבות שלנו, והן אלו שגורמות לנו לברוח מהמציאות הפשוטה והטובה שיש לנו כאן ועכשיו. היישום של התובנה הזו בחיי היומיום הוא המפתח. בתרבות ההישגית שלנו, תמיד מראים לנו את החיים האידיאליים שאנחנו אמורים לשאוף אליהם. אבל המרדף הזה גובה מאיתנו מחיר כבד.

אחיזה והאכזבה שבאה איתה

הסיבה שאנחנו סובלים כשהדברים נגמרים היא בגלל שאנחנו אוחזים בהם. האשליה שהאושר נמצא במשהו חיצוני מובילה אותנו לאכזבה כשהוא נעלם. שום דבר חיצוני לא יכול להחזיק את האושר שלנו לאורך זמן.

הזמניות של הכל

הכל זמני. כשאתה תולה את האושר שלך בדבר חיצוני, אתה מזמין סבל כשהוא נעלם, ושוב סבל כשאתה נאחז בדבר החיצוני כדי שלא ייעלם. זהו אתגר לחיות, לרצות ולהשיג דברים, מבלי לתלות את האושר בהם.

התבוננות ולמידה מהמסורת הרוחנית

עד כאן, התובנות שלי מניסיוני האישי עם הסבל, אבל מה אומרים המורים הרוחניים הגדולים על הסבל, ואיך ניתן להפחית אותו. נתחיל עם הבודהה.

מה אמר בודהה על סבל וסוף הסבל?

המסע של הנסיך סידהארתא

הנסיך סידהארתא, שלימים נודע כבודהה, יצא למסע רוחני במטרה להבין את מהות הסבל האנושי ואת הדרך לשים לו קץ. במהלך מסעו, הוא התבונן עמוקות בטבע האדם והמציאות שסביבו, וגילה שהסבל הוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אך הוא לא גזירה שלא ניתן להתגבר עליה.

המקור לסבל - השתוקקות

בודהה הבין שהסבל נובע מהשתוקקות – הרצון התמידי להשיג, להיאחז, ולהימנע ממה שמכאיב. ההשתוקקות הזו היא המקור לתסכול, חרדה, וכאב. הרצון המתמיד של האדם להשיג יותר, לשמור על מה שיש, ולברוח ממה שמכאיב לו, הוא שמוביל אותנו לסבל.

הדרך לסוף הסבל - וויתור והתבוננות

הפתרון של בודהה לסבל הוא וויתור על ההשתוקקות הזו והתבוננות במציאות כפי שהיא, ללא היצמדות. תורתו הבודהיסטית מציעה את הדרך המתומנת הנאצלת, שהיא סדרת עקרונות המובילים את האדם לחיים של איזון, מוסריות, ופיתוח רוחני.

הדרך המתומנת הנאצלת

הדרך המתומנת הנאצלת מורכבת משמונה חלקים, שכל אחד מהם מהווה היבט חיוני במסע לשחרור מהסבל:

1. ההשקפה הנכונה: הבנה של ארבע האמיתות הנאצלות – הכרה בקיומו של הסבל, מקורו, האפשרות לשים לו קץ, והדרך המובילה לכך.

2. הכוונה הנכונה: פיתוח גישה של ויתור, חמלה, ואהבה כלפי כל היצורים החיים, במקום היצמדות ותשוקה.

3. הדיבור הנכון: הימנעות מדיבור שקרי, פוגעני או מזיק. במקום זאת, דיבור שמקדם אמת, הרמוניה, ואהבה.

4. המעשה הנכון: התנהלות מוסרית בחיים, הימנעות מפגיעה באחרים, וגילוי אחריות כלפי הסביבה.

5. הפרנסה הנכונה: בחירה במקצוע או בעבודה שאינה פוגעת ביצורים חיים, ושמקדמת חיים של יושר ומוסריות.

6. המאמץ הנכון: התמודדות עם מחשבות ורגשות שליליים וטיפוח מחשבות חיוביות, מתוך כוונה להפחית סבל ולפתח תודעה נקייה.

7. המודעות הנכונה: שמירה על ערנות ותשומת לב לכל מה שקורה בגוף ובמחשבה ברגע הנוכחי, ללא שיפוט או הזדהות.

8. הריכוז הנכון: פיתוח יכולת להתמקד במצב תודעה שקט ושלו, המוביל להבנה עמוקה של המציאות ולשחרור מהסבל.

נירוואנה - השחרור מהסבל

הצעידה ב"דרך המתומנת הנאצלת" מובילה את האדם לחיים של חכמה, מוסריות, וריכוז. באמצעות יישום עקרונות אלו, ניתן להגיע לנירוואנה – מצב של שלווה פנימית, חופש מהשתוקקות ומסבל. זהו המצב שבו הסבל נפסק, והאדם חווה חופש רוחני אמיתי.

הפרספקטיבה של אקהרט טולה

אקהרט טולה, מורה רוחני מודרני, מציע גישה שממוקדת בקיום בהווה ובמודעות. ספרו המרכזי, "הכוח של עכשיו", מתאר את עקרונותיו לגבי סבל ושחרור ממנו. לפי טולה, הסבל האנושי נגרם בעיקר כתוצאה מהזדהות (Identification) עם מחשבות ורגשות.

אקהרט טולה - סבל ושחרור ממנו

הזדהות עם המחשבות

טולה טוען שהסבל נובע מהזדהות יתר עם המחשבות והרגשות שלנו. כאשר אנו מזדהים עם מחשבותינו, אנו חווים את עצמנו דרך האשליה שהן מציעות, דבר שגורם לסבל מתמשך.

החיים בהווה

לפי טולה, המפתח לשחרור מהסבל הוא לחיות את הרגע הנוכחי במלואו. הוא טוען שהעתיד והעבר הם אשליות שמזינות את הסבל, ולכן ההכרה במציאות הנוכחית יכולה להביא לשחרור. התמקדות בכאן ועכשיו עוזרת להפסיק את המאבק עם מה שאינו נוגע לרגע הנוכחי.

מודעות

טולה מדגיש את חשיבותה של המודעות – להיות ערים לתודעה שלך ולתצפיות על מחשבותיך ורגשותיך מבלי להזדהות עימן. על ידי כך, אתה יכול להבחין בסבל כמשהו שנמצא מחוץ לאותו מצב תודעתי "האמיתי" שלך.

שחרור מהאישיות הישנה

טולה טוען שתחושת האני והאישיות שמזוהה עם סיפורים ותוויות היא המקור העמוק לסבל. שחרור מההזדהות עם האישיות הישנה שלך, תכנים אישיים ותחושות, תסייע בשחרור מהסבל.

כיצד ניתן לא לסבול יותר לפי טולה

• תרגול של מודעות: השקעת זמן ומאמץ בהבנה ובתרגול של להיות נוכח ומודע, מבלי להיכנע למחשבות ולרגשות שמציפים אותנו.

• קבלה של הרגע הנוכחי: אימוץ גישה של קבלה לכל מצב נוכחי, גם אם הוא כרוך בקושי. ההבנה שהרגע הנוכחי הוא כל מה שיש וכולל את כל מה שנדרש.

• שחרור מהתנגדות פנימית: תהליך של הפסקת ההתנגדות לתחושות ולמחשבות, ולבחון את הנטייה להילחם או לברוח מהן.

גישה זו של טולה מספקת דרך לראות את הסבל כמושג שניתן לפרק ולשחרר אותו על ידי שינוי הדרך בה אנו תופסים ומגיבים למציאות שלנו.

החכם הסיני לאו צ'ה וגישתו לסוף הסבל

לאו צ'ה (Laozi), הידוע גם כ"חכם הסיני" או "מאסטר צ'ואן," היה פילוסוף סיני מהמאה ה-6 לפני הספירה, ומייסד הדאויזם. הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בתרבות הסינית, בעיקר בזכות ספרו המפורסם הדאו דה ג'ינג (Tao Te Ching), שהפך לאחד הטקסטים המרכזיים בפילוסופיה הדאויסטית.

הגישה לסוף הסבל לפי לאו צ'ה

שחרור מהמאבק

לאו צ'ה מדגיש את הצורך לשחרר את האדם מהמאבק המתמיד ומהכוחות המנוגדים במציאות. הוא טוען שהרבה מהסבל נגרם מהמאבק עם הדברים ומהניסיונות לשלוט עליהם. החכמה, לפי לאו צ'ה, היא להפסיק להתנגד לזרם הטבעי של החיים ולפנות לדרך של קבלה והרמוניה.

האמון בזרם הטבעי

לאו צ'ה מעודד את האנשים להאמין בזרם הטבעי של הדברים ולהיות חלק ממנו. ההבנה שהכל משתנה ושאין צורך להילחם עם השינויים היא מפתח להורדת הסבל ולהשגת שקט פנימי.

הפשטות וההרמוניה

גישתו מדברת על חיים פשוטים ומציאת הרמוניה עם הטבע. כאשר האדם מפסיק לחפש סיפוק חיצוני ומתרכז בהנאה מהדברים הקטנים והפשוטים, הוא חווה פחות סבל ומגיע לאיזון פנימי.

סיכום הגישה של לאו צ'ה

לאו צ'ה מדגיש שכדי להגיע למצב של שקט פנימי ולחיות ללא סבל, יש צורך להפסיק לחפש שליטה חיצונית ולהתמקד בהבנה ובהרמוניה עם העקרונות הטבעיים של החיים.

גישה לסוף הסבל לפי הסטואיות

שליטה עצמית והיגיון

הסטואיות מדגישה את החשיבות של שליטה עצמית והיגיון בהפחתת הסבל. הפילוסופיה טוענת שהסבל נגרם בעיקר על ידי תגובותינו לאירועים חיצוניים, ולא על ידי האירועים עצמם. כדי להתגבר על סבל זה, יש לשאוף לפתח שליטה על התגובות האישיות והרגשיות ולהגיב בצורה רציונלית ולא אוטומטית.

מה שניתן לשלוט עליו למה שלא ניתן לשלוט עליו

תורת הסטואיות מלמדת להבחין בין הדברים שנמצאים בשליטתנו לבין אלו שאינם. הסבל נגרם כאשר אנו מנסים לשלוט על מה שאיננו יכולים לשנות. הפתרון הוא לקבל את הדברים כפי שהם ולמקד את האנרגיה שלנו רק במה שניתן לשנות.

חיים בהתאם לטבע

הסטואיות מדברת על חיים בהתאם לטבע האנושי והקיום האנושי, תוך שילוב של Virtue - מצוינות מוסרית המשלבת חוכמה, אומץ, צדק ואיפוק. כאשר אנו חיים לפי ערכים אלו, אנו מצליחים להימנע מהסבל שנגרם מחיפוש אחרי דברים חיצוניים ואידיאלים.

קבלה של הסבל כחלק מהחיים

הסטואיות רואה את הסבל כחלק בלתי נפרד מהחיים. במקום להימנע ממנו, הפילוסופיה ממליצה ללמוד לקבל אותו כחלק מהחוויה האנושית ולפעול בהתאם להיגיון ולערכים מוסריים גם במצבים קשים.

סיכום הגישה הסטואית

הסטואיות מציעה שאם נשיג שליטה על רגשותינו ונקבל את מה שאנו לא יכולים לשנות, נוכל להפחית את הסבל ולחיות חיים מלאים ומאוזנים.

תורת הקבלה וסבל

בתורת הקבלה, הסבל נחשב לחלק בלתי נפרד מהתהליך הרוחני של האדם. לפי הקבלה, הסבל אינו מקרי אלא נועד להוביל את האדם לתהליך של תיקון והתפתחות רוחנית. הנה הרעיונות המרכזיים בנושא:

תיקון ותשובה

הסבל נחשב כדרך לתקן חטאים או טעויות רוחניות מהעבר. בתהליך זה, האדם לומד להתעלות מעל הפגמים והחסרים שבו, מה שמוביל לצמיחה אישית ורוחנית. הסבל מכין את האדם להכרה והתעוררות רוחנית.

התמודדות עם תיקון עולם

לפי הקבלה, העולם נמצא במצב של חיסרון ויש צורך בתיקון. הסבל הוא חלק מהמאמץ לתקן את העולם ולמזער את הסבל הקולקטיבי. התהליך של תיקון זה כרוך בהתמודדות עם מצבים קשים ולמידה כיצד להפעיל את כוחות הנפש בצורה נכונה.

המשמעות הפנימית של הסבל

הקבלה מדברת על כך שהסבל הוא אמצעי לחשוף את האור הפנימי והאמיתי שבאדם. כשאדם חווה סבל, הוא נחשף לממד עמוק יותר של מציאותו, מה שמוביל להבנה טובה יותר של עצמו ושל העולם סביבו.

התקרבות לאלוהות

סבל יכול להיות דרך להביא את האדם להתקרבות רבה יותר לאלוהות. דרך ההתמודדות עם הסבל ולימוד התפיסה שלו בצורה רוחנית, האדם יכול להגיע לרמה גבוהה יותר של חיבור עם האלוהים ועם ההוויה הפנימית שלו.

סיכום

הקבלה רואה בסבל לא רק אתגר אלא גם הזדמנות לצמיחה רוחנית. הסבל מאפשר לאדם להתפתח, לתקן ולהתקרב לאלוהות ולמטרה עליונה יותר. זהו שינוי פרדיגמה מהתפיסה שסבל הוא רע מובן מאליו, לתפיסה שבו יש משמעות עמוקה ומטרה רוחנית.

גישות עיקריות בפסיכולוגיה המערבית לסבל

1. הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT)

   • עיקרון: שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא מועילים.

   • גישה לסבל: סבל נגרם ממחשבות עיוותיות. שינוי חשיבה והתנהגות מפחית סבל.

2. הפסיכולוגיה ההומניסטית

   • עיקרון: התמקדות בהתפתחות אישית והגשמה עצמית.

   • גישה לסבל: חוסר מימוש עצמי גורם לסבל. הגשמה עצמית מפחיתה סבל.

3. הפסיכולוגיה הדינאמית (פסיכואנליזה)

   • עיקרון: חשיפת קונפליקטים פנימיים לא מודעים.

   • גישה לסבל: סבל נגרם מקונפליקטים לא מודעים. פתרון קונפליקטים מפחית סבל.

4. הפסיכולוגיה החיובית

   • עיקרון: קידום רווחה אישית ואושר.

   • גישה לסבל: התמקדות בהיבטים חיוביים כמו הכרת תודה ושמחה מפחיתה סבל.

5. טיפול מיינדפולנס (מודעות קשובה)

   • עיקרון: קבלה ללא שיפוט של חוויות ורגשות.

   • גישה לסבל: קבלה של רגשות וכאב מייעלת את ההתמודדות עם סבל.

6. הפסיכולוגיה של טראומה

   • עיקרון: טיפול בטראומות מהעבר.

   • גישה לסבל: טיפול בטראומה מפחית את הסבל הנגרם מאירועים פוגעים.

7. הפסיכולוגיה האבולוציונית

   • עיקרון: הבנת התנהגות דרך פריזמת ההישרדות.

   • גישה לסבל: סבל הוא חלק ממנגנוני התמודדות אבולוציוניים. הבנתם מסייעת להתמודדות עם סבל.

סיכום

הגישות בפסיכולוגיה המערבית מציעות מגוון שיטות להפחתת סבל, תוך התמקדות בעבודה פנימית, שינוי גישה ותמיכה רגשית.

סבל ושחרור ממנו

במהלך המסע להבין את הסבל ודרכי ההתמודדות עימו, ראינו כיצד גישות פילוסופיות ופסיכולוגיות שונות מציעות מגוון תובנות וכלים. מהתובנות הבודהיסטיות שמלמדות על סוף הסבל דרך תרגול ומודעות, דרך ההבנה של אקהרט טולה על הצורך לשחרר את ההזדהות עם מחשבות ורגשות, ועד לעקרונות של לאו צ'ה המנחים אותנו למצוא הרמוניה עם הטבע הפנימי שלנו, וכלה בגישות המערביות שמספקות כלים פרקטיים לשינוי מחשבה והתמודדות עם טראומות.

חשוב לזכור שסבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, אך הדרך שבה אנו בוחרים להתמודד איתו יכולה לשנות את איכות חיינו. כל גישה מציעה פרספקטיבה שונה, אך המפתח הוא למצוא את הכלים והעקרונות שהכי מתאימים לנו ולעבוד עימם כדי לשפר את רווחתנו הפנימית.

לדעתי, אורח חיים בריא שכולל שינה טובה ואיכותית, תזונה בריאה ומאוזנת, ספורט כחלק יום יומי ואימון מנטלי שבו אנחנו מתרגלים להיות נוכחים בכאן ועכשיו הוא מפתח להפחתת הסבל. כמו כן, למצוא עיסוק שמייצר משמעות וחיי חברה הם מפחיתי סבל משמעותיים. בנוסף, היכולת לחיות ללא מאבק על ידי קבלה של המציאות כפי שהיא, בלי להתנגד למציאות כלומר להרפות, ובלי לנסות לשלוט על המציאות בכוח היא מפתח להפחתת הסבל. להבין שהאושר הוא פנימי ולא תלוי בשום דבר חיצוני כי כל דבר חיצוני הוא זמני ואם תולים את האושר בו זאת הזמנה לסבל במוקדם או במאוחר.

אז קחו רגע להרהר: מהו הקול הפנימי שלכם, ומהו הכלי או העקרון שיכול לסייע לכם להתמודד עם סבל ולחיות חיים מלאים ומשמעותיים יותר? התשובות, כפי שנראה, יכולות להיות ממש בתוך עצמכם, מחכות להתגלות.

---

לקבלת עדכון על כל פוסט חדש - בלינק זה